ידוע שיש איסור או מנהג להתחתן בבין המצרים לאשכנזים, ושבוע שחל בו לספרדים. שאלה מעניין היא אם מותר להשיג קידושין אזרחיות ( marriage license) באותו זמן?
להשיב על זה צריך לברר האיסור של נשואין בין המצרים.
המקור לאיסור הוא ברייתא ביבמות מג.
ותניא קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין
הטור הביא זה להלכה בסימן תקנא עם הוספה קצת:
תניא בפרק החולץ: קודם לזמן הזה - פירוש מר"ח עד התענית, העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות ולנטוע, ומארסין ואין כונסין. ואין עושין סעודת אירוסין, דבאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה, אבל בנישואין בלא סעודה איכא שמחה.
רבינו נסים התיר לארס אפילו ביום ט"ב, והכי איתא בירושלמי, ומפרשינן טעמא שלא יקדימנו אחר.
אז לפי הטור הכל תלוי בשמחה, דהיינו שהאיסור של נשואין היא מדין שמחה . לע״ד אפשר לחדש שהאיסור נישואין לא מדין שמחה אלא משום היסח הדעת מימי הרצינים האלה. וזה קצת מדויק בברריתא שדין זה הובא על יד הענין למעט במשא ומתן, שבוודאי זב לא משום שמחה אלא סברא אחרת , לדעתי היסח הדעת.
אם יסוד זה אפשר כמה הערות :
1. יש ספק בפרי מגדים אם מותר להחזיר גרושתו בשבוע שחל בו. הוא הניח כי אין שמחה בהמחזיר גרושתו . אם אין שמחה מה הצד לאמור שהוא אסור? לפי יסודתי זה מאד מובן אף על פי שאין שמחה עדיין אפשר בו היסח הדעת.
2. הט״ז בסימן תקנא הקשה על הטור ( מובא לעיל) אם נגיד שאין שמחה למה צריכים הטעם של שמא יקדמנו אחר? דהיינו אם הכל תלוי בשמחה ואירוסין בלי סעודה אין בו שמחה צריך להיות מותר לגמרי לעשות ארוסין אפילו בלי סיבה צדדית של שמא יקדמנו אחר. אז לפי יסודתי לא קושיא כלל כי האיסור לא תלוי בשמחה רק בהיסח הדעת ואז אם לא היה החשש שמא יקדמנו אחר אירוסין היה אסור אפ׳ שאין בו שמחה כי יש היסח הדעת (עיין שבות יעקב שתירץ באופן כזה משום סבה אחרת).
3. לגבי ספירת העומר יש הרבה פוסקים שמתירים למי שזה ״ספירה״ שלו לילך לחתונה למי שנוהג ״הספירה״ אחרת. הנטעי גבריאל סבר שהוא יהיה הדין לגביה אשכנזי לילך לחתונה של ספרדי בין המצרים. לע״ד לא פשוט שאין לחלק גם אם האסור מדין שמחה וכש״כ לדידי שיש היסח דעת אפשר שגם לאורח יש היסח דעת אבל צריך לעיין עוד בזה
עכשיו נחזור לקושיא שהתחלנו אם יש איסור להשיג marriage certificate בבין במצרים?
השאלה הזה באמת רק נוגע לשיטת הרוגזבי שיש ממשות הלכתית לקדושין אזרחיים. יש לו כמה תשובות וסברות בזה עיין
אז בודאי שאין בו שמחה אז לפי הטעם שלי יש מקום לאסור משום היסח הדעת אבל זה לפלפולא בעלמא לא להלכה ולא למעשה
במהרה יבנה המקדש!
No comments:
Post a Comment